מדינת ישראל נ' שרות לחקלאי - צדוק בע"מ

החלטה

בתאריך 4 לחודש מרץ 2012 התקיים דיון בנוכחות הצדדים בדבר הבקשה לביטול פסק דין ולהסב דו"ח על שם עובד אשר עבד אותה עת בחברה.

הבקשה לביטול פסק דין והסבת דו"ח הוגשה ביום 13.12.11.

בעקבות הבקשה, ניתנה החלטת בניים על ידי כבוד השופט אלון רום, ולפיה יתקיים דיון בבקשה.

המדובר בדו"ח מס' 38-1-0228978-2 מתאריך 22.4.10.בדיון שהתקיים בפניי, טענה המבקשת כי מי שביצע את העבירה זה עובד שעבד בחברה באותה עת, וכי לא תוכל להביא את הנהג שביצע את העבירה.

טענות הצדדים.

עוד טענה המבקשת, כי קיבלה מכתב ממשטרת ישראל בדבר בקשתה להישפט, וכי ההזמנה נשלחה, אולם לטענת המבקשת אישור משלוח משלוח דבר דואר רשום, אינו אישור מסירה, שכן לדבריה בין המשלוח לקבלה יכול להיות הרבה טעויות, ולטענתה כאמור, אין אישור מסירה כדין.

מנגד, טענה המשיבה כי בהתאם לחוק מדובר באישור שנמסר כדין.

המדובר במבקשת שביקשה להישפט, משטרת ישראל שלחה למבקשת את ההזמנה להישפט בדואר רשום, המבקשת לא דרשה את דבר הדואר, הפסיקה קבעה כי קיימת החזקה בדבר אישור מסירה כדין.

המשיבה מפנה לרע"פ 9652/11 אורן לוי נגד מדינת ישראל, נקבע בין היתר, לעניין סעיף 27 ב לפקודת התעבורה ( נוסח חדש ) כי ביסוד האחריות של בעלי החברה אמורים לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה, ובכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה.

בנסיבות אלה מתנגדת המשיבה לבקשה.

 דיון – הכרעה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהומצאו על ידי הצדדים עולה כי :-

המבקשת בתאריך 7.2.11 שלחה למרכז פניות נהגים ארצי , ובתגובה נמסר למבקשת כי הבקשה לביטול הדו"ח, ולהסבת הדו"ח הוגשה באיחור, ולעניין הבקשה להישפט נישלחה הזמנה להישפט.

המבקשת זומנה כדין, שכן הומצא על ידי המשיבה, אישור משלוח דואר רשום, בצירוף מס' רשום RR534080491 .

ענינו הרואות כי, הלכה למעשה המבקשת זומנה כדין, אלא מהטעמים השמורים עימה, לא התייצבה לדיון.

על הפעולות מכח סעיף 229 לחסד"פ חלה מגבלת זמן משיקולי יעילות וסופיות הדיון (רע"פ 8527/07, מרע"פ 2096/07).

העלאת הטענה כי, אחר נהג ברכב, לאחר שיהוי ניכר, שכן שלא עמדו בזמן הנדרש בהתאם לסעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב ) התשמ"ב – 1982 הרי שלמבקשת אין לה במה להלין אלא על עצמה.